יוסי מראות בע"מ נ' דן מגדלות בע"מ

פסק - דין

זו תביעה על סך 32,328 ₪ ובגין סכום שיק שנמסר בזמנו, לפי הנטען, לנתבעת לשם גבייה מחייב של התובעת, ושלא נעשתה. בהמשך הוגשה תביעה על-ידי התובעת כנגד אותו חייב, וניתן פסק-דין בפשרה המחייב את החייב לשלם סכומים לתובעת, בכפוף להמצאת השיק. נטען שהשיק נשלח בחזרה על-ידי הנתבעת, ובהתאם לסיכום באותו זמן, אך לא הגיע. ככלל נטען להתנהגות רשלנית ושערורייתית של הנתבעת, בכל הנוגע לעניין. נתבע סכום השיק וכן הוצאות ועוגמת נפש.

הנתבעת טוענת שאכן קיבלה את השיק לגבייה, והחלה בהליכים בעניין, ואף הוכן הליך הוצאה לפועל שלא הוגש עקב פניות של התובעת להחזרת השיק. לטענת התובעת, הנתבעת התחייבה לשלם לה שכר עבור הטיפול, יחד עם זאת הסכימה להשיב את השיק, וטוענת שנשלח בחזרה. בכל מקרה כופרת בקשר בין הנזקים הנטענים ופעולותיה.

התיק נפתח בסדר דין מהיר והצדדים זומנו להיום לדיון ראשון. בזימון צוין במפורש שיש להתכונן לאפשרות של חקירה של המצהירים, ובקשר לעדויות. נציג התובעת התייצב ונחקר. נוכח הזימון הברור בעניין, וכן הוראות התקנות עצמן לעניין התייצבות נציג, לא שמעתי הסבר מספק מפי הנתבעת לעניין אי התייצבות נציג מטעמה. מבחינה זו יש לראות את הנתבעת כמי שמוותרת על עדים מטעמה.

לאחר הדיון וחקירת נציג התובעת, וכן טענות הפרקליטים ועיון בכלל החומר שבתיק, אני סבור שיש לקבל את התביעה בעיקרה. לא ראיתי שלנתבעת הגנה ראויה, ובעיקר הדברים אמורים לעניין העובדה שלמעשה אין חולק שהשיק היה בחזקת הנתבעת, ולפי טענתה נשלח בחזרה לתובעת. התובעת כופרת בקבלתו, ואני מקבל טענתה, משכך הכשל לאובדן השיק בשלב זה, רובץ לפתח הנתבעת. נוכח התביעה שבין התובעת לחייב עצמו, שם מסירת השיק לחייב הייתה תנאי לתשלום, לא ניתן לממש את אותה פסיקה וכאשר נטען שהדברים נעשו בידיעת הנתבעת, ומשום כך גם שלחה את השיק.

נוכח כל האמור ונוכח ההליכים שנאלצה התובעת לפתוח בעצמה לאחר חודשים רבים כנגד החייב עצמו, ומבלי שגם בעניין זה יש הסבר מספק מצד הנתבעת, ועל פי החומר שבפני, אני מחליט לקבל את התביעה במובן זה שנפסקים לתובעת הסכומים שמצוינים בסע' 52 ו-53 לכתב התביעה. לא ראיתי מקום לפסוק סכום נוסף, למעט הוצאות הדיון וההליך כאן, שנקבע לסך 3,500 ₪, בצירוף מע"מ כחוק, ובתוספת סכום האגרה היחסי ולפי הסכום בגינו התקבלה התביעה.

ככל שהשיק "הנעלם" יאותר בשלב כלשהו, לתובעת יהיו כל הזכויות בו, שכן למעשה זכאית לבעלות בו נוכח החיוב הכספי שנקבע לעיל, וכל חיוב שיש למזרחי כלפי התובעת, תהיה רשאית לשייך לעצמה, לרבות מסירת השיק למזרחי ודרישת הכספים שחויב כלפי התובעת כאן. הכל בכפוף לכך שסכום הפסיקה כאן, שולם לתובעת על ידי הנתבעת, קודם לכן.

התובעת רשאית להגיש פסיקתא לחתימה.

ניתנה והודעה היום א' אדר תש"ע, 15/02/2010 במעמד הנוכחים.

אהוד שוורץ, שופט

הוקלד על ידי: רויטל מליאנקר